הפרח, האבקה והפריה
• לקישוא (Cucurbita pepo) פרח בעל 5 עלי גביע ו- 5 עלי כותרת צהובים. הפרח חד-מיני כאשר הפרחים הזכריים והנקביים נמצאים על אותו הצמח. הפרח הנקבי ניתן לזיהוי בקלות על-ידי הימצאות שחלה תחתית בין העוקץ ועלי הגביע הדומה בצורתה לפרי מוקטן. הפרחים הזכריים ערוכים בקבוצות והנקביים בודדים. הפרחים הנקביים בעלי עמוד עלי קצר ו - 3 צלקות.
• בדרך כלל על כל צמח יש יותר פרחים זכריים מנקביים, והפרחים הזכריים מופיעים מספר ימים לפני הופעת הפרחים הנקביים.
• שני הפרחים מייצרים צוף בכמויות גדולות מאד אך רק הפרח הזכרי מייצר אבקה.
• הפרחים גדולים מאד ונפתחים מיד עם הזריחה לשעות ספורות בלבד. הפרח הנקבי פתוח בדרך כלל רק יום אחד.
• צורת הפרי ומשקלו מושפעים מכמות האבקה שעל הצלקת. ביקור אחד של דבורת דבש אינו בהכרח מספק, במיוחד כשזו יכולה להגיע לצוף מבלי לבוא במגע עם הצלקת. לעומת דבורת הדבש, מסוגלת דבורת הבומבוס, בשל גודלה, לבוא במגע עם הצלקת בו-בזמן כשאוספת צוף.
• הפועלות של דבורת הבומבוס שמבקרות בפרח אוספות את האבקה על שערות גופן תוך כדי מעוף מפרח לפרח. הפועלות מאבדות את גרגרי האבקה כאשר הן מנסות להוריד את הגרגרים מגופן לתוך סלי האבקה שברגליהן האחוריות, היות שגרגרי האבקה בקישוא גדולים יחסית ודביקים. כתוצאה מכך הדבורים אינן מצליחות לאסוף כמות מספקת של אבקה אל הקן. לפיכך, על מנת לסייע בהתפתחות המושבה, יש להוסיף אבקת פרחים בכמות של 1 כפית ליום.

הכוורת
• היות ופרח הקישוא עתיר צוף, מיושמת כוורת דבורי הבומבוס עם מי סוכר מועטים המספיקים רק לזמן המשלוח. הרמה הטבעית של הצוף בגידול יש בה כדי לתמוך בהתפתחות תקינה של המושבה.
• כוורת סטנדרטית לקישוא מכילה, בשער המפעל, מלכה אחת וכמה עשרות פועלות, גלמים, ולדות (זחלים) וביצים. הכוורת אינה מכילה זכרים. זוהי מושבה חזקה בעלת משך חיים של 5-10 שבועות.

מינון ותזמון
• יש להשתמש בכוורת ל- 2-1 דונם. הניסיון מלמד שזהו טווח האבקה אופטימלי לכוורת בהרכב שתואר לעיל.
• יש להציב את הכוורת עם ראשית הופעת הפרחים.

הצבת הכוורת במבנה
עם קבלתה של הכוורת יש לבצע את הפעולות הבאות:
• הצב את הכוורת במקום בולט במבנה, מאוורר דיו (בחורף ובקיץ) ומוצל (בתקופת החום). בכל מצב חשוב שהכוורת לא תיחשף לקרינת שמש ישירה.
• הכוורת מונחת על עמוד תומך שתוכנן ויוצר במיוחד למטרה זו. מרח סביב העמוד (בגובה השליש התחתון שלו) פס של דבק לוכד חרקים על-מנת למנוע גישת נמלים לכוורת. אלה עלולות להביא לאי-שקט במושבה.
• יש לעגן את הכוורת לתושבת שלה. זאת משום שבהעדר מיכל מי הסוכר הכוורת קלה יחסית ועלולה, לפיכך, להיטלטל וליפול.
• וודא שהאזור בסביבתה המיידית של הכוורת יישאר נקי מצמחיה. דאג לכך לאורך כל תקופת הגידול על-ידי כיוון הצמחים שסמוכים לכוורת באמצעות חוטי ההדליה. באם ניתן, הבטח שעלווה תצל על הכוורת.
• לאחר שהצבת את הכוורת תן למושבה בתוכה "להירגע". כעבור מספר דקות פתח  בזהירות את חור היציאה על-ידי הרמת התריס שחוסם אותו. הדבורים תצאנה את הכוורת ותתחלנה ב-"תעופת התמצאות" שתעניק להן מאוחר יותר את היכולת למצוא דרכן חזרה לקן ללא בעיות. כוורת שמוצבת סמוך לשקיעת החמה, אין לפתוח אותה אלא בבוקר שלמחרת.
• בכל מקרה אין לשנות את מיקומה המקורי של הכוורת אלא בהתייעצות עם מדריך המפעל ולאחר הפעלת מתקן "שובי-בי".
• בשלושת הימים הראשונים, עד לכניסתה של הכוורת לפעילות מלאה, יש להאביק כגיבוי האבקה ידנית. הגיבוי יופסק רק לאחר כניסת הדבורים לפעילות מלאה ובתאום עם מדריך המפעל.
• בדבר הנחיות ספציפיות לקראת כל עונה יש להיוועץ במדריך ולעיין בדפי מידע נפרדים שיופצו למטרה זו.

שרות-שדה
• הסימן החזותי לביקור של פועלת הבומבוס בפרח הנקבי הוא הימצאותם של גרגירי אבקה על צלקת העלי.
• אצל פרח הזכר ניתן לראות שלשכות המאביקים מרוקנות חלקית מאבקה.
• מעקב אחרי פעילות הדבורים יכלול שלושה מרכיבים. המעקב צריך להיעשות בשעות הבוקר המוקדמות:1) תצפית על כניסה ויציאה של פועלות בומבוס מהכוורת ועל תעופת דבורים בחממה.2) תצפית על פעילות דבורת הבומבוס על הפרחים בדגש על כניסה לפרחים נקביים.3) בדיקת חנטה. בפרח שלא חנט, השחלה מצהיבה ומרקיבה, בעוד שפרח אשר חנט הפרי התקין נמצא במצב של טורגור מלא וצבע ירוק בהיר.

דבורת הבומבוס והגנת הצומח
• ככלל, כל חומרי ההדברה האסורים לשימוש בנוכחות דבורי דבש, לא מומלצים לשילוב עם דבורי הבומבוס. היה וקיים צורך להשתמש בחומר הדברה כזה או אחר בנוכחות הדבורים, יש להתייעץ ברשימה העדכנית של חומרי ההדברה והשפעתם על דבורי הבומבוס, בהוצאת ביו-בי, שדה אליהו.במקרה של שימוש בחומרי הדברה כימיים במבנה חשוב לזכור את הנקודות הבאות:
• אין להציב את הכוורת  בסמוך למחסן חומרי הדברה.
• שימוש בחומרי הדברה כימיים לפני הכנסת הדבורים, מחייב התייעצות עם מומחי ביו-בי באשר למועד מתאים להצבת הכוורת.
• בשבוע הראשון מהצבת הכוורת אין להשתמש בחומרי הדברה כלשהם.
• בכל מקרה, אין להשתמש בחומרי הדברה בעלי טווח פעולה רחב או פעילות שאריתית ארוכת זמן; השפעתם על הדבורים חמורה. במקרים דחופים ניתן ליישם חומרים בעלי פעילות שאריתית קצרה. או-אז יש להוציא את הכוורת מהחממה ולהחזירה בתום פרק זמן מסוים (ראה הנחיות בהמשך).
• איבוק/גיפור עלול לסכן במיוחד את שלומן של הדבורים שכן במהלך תעופתן קולטות הן את חומר ההדברה ומביאות אותו לקן שם הוא מועבר בדרך זו או אחרת לצאצאים. בנוסף לכך נגרמת פגיעה ישירה לדבורים עצמם ע"י שריטות בגופן אשר נגרמות על ידי גרגרי הגופרית וגורמות להתייבשות.
• בעבודה עם מערפל (פוגר), יש להוציא את הכוורות בזמן הערפול גם בשימוש עם תכשירים מותרים.
• גם אם חומר הדברה מסוים אינו מזיק לכאורה לדבורים הרי ששימוש תכוף בו עלול להסב להן נזק מצטבר.
• שילוב חומרים מחייב התייעצות עם המדריך היות ולעתים יש לשילוב חומרים השפעה מצטברת.
• יש לזכור כי גם רחף של חומר הדברה חריף ושאריתי אשר מרוסס בשטח שכן, עלול להיות קטלני לדבורים.
• יש להקפיד על סילוק המרסס ואריזות ריקות של חומרי הדברה משטח המבנה.

הוצאה והכנסה של הכוורת בעקבות יישום חומר הדברה
• החזר את הדבורים לכוורת על ידי העברת מתקן "שובי-בי" למצב של "כניסה בלבד" למשך 75 דקות.
• אל תשהה את הכוורת הסגורה בחממה מעבר לזמן הדרוש לכניסת הדבורים.
• הוצא את הכוורת מהמבנה והחזק אותה בטמפרטורה של כºC-26-18. המנע מלאחסן אותה בסמוך לחומרי הדברה.
• בתום פרק הזמן המתאים שלאחר יישום חומר ההדברה, העבר את הכוורת חזרה למקומה המקורי במבנה. מספר דקות לאחר מכן ניתן לפתוח את פתח היציאה.
• השתדל להימנע עד כמה שניתן מטלטול הכוורת. לפעולה כזו השפעה שלילית מצטברת על פעילות הדבורים.

היה ונעקצת...
• דבורי הבומבוס אינן תוקפניות ועוקצות לעתים רחוקות בלבד. בכל מקרה רצוי להימנע מלבוש בצבע כחול, סגול כהה ומשימוש באפטר-שייב וחומרי איפור למיניהם שכן כל אלה ידועים כמושכים את הדבורים במידה זו או אחרת. כמו כן מומלץ למי שאינו עובד נחוץ במבנה (ילדים למשל) לא להסתובב בו ללא מטרה.
• בדרך כלל גורמת עקיצתה של הדבורה לגירוי מקומי מלווה בתפיחה קטנה באזור שנעקץ. רצוי להניח שם קובית קרח והרגישות תלך ותעלם כעבור זמן מה (דקות עד מספר שעות). ברם יש אנשים המפתחים רגישות-יתר לעקיצתה של הדבורה; זו מתבטאת בגירודים בכל הגוף ולאו דווקא באזור שנעקץ, גירויים באזור ריריות העיניים והאף, התעטשויות וקוצר נשימה. במקרה זה יש לפנות מיידית לרופא.